סוף סוף יומולדת ח-מ-שששש!!! יששש!!!

ימי ההולדת של בנותיי הפכו להיות החג שלוקח ממני הכי הרבה אנרגיה בעולם. יותר מכל דבר אחר.

אני יכולה להבין הורים שמתקתקים את המשימה עם הזמנה של כמה מגשי פיצה לפארק,
השכרת מפעילה, תליית בלונים סביב המחצלת בדשא והביתה!

אבל זו לא אני… אין סיכוי שאסתפק בכך. פשוט, לא יכולה כנראה מבלי לסבך את החיים.

במו-ידי אני מוסיפה עומס ולחץ על השיגרה הצפופה ממילא, ותוך כדי החגים עובדת למען היומולדת כל פעם קצת, כחודש מראש!
כדי לא לקרוס בבת אחת למדתי לתכנן מראש ולעמוד ביעדים כמו מבצע צבאי :-)

ממש כמו אצל גולדה, חדר המבצעים הוא המטבחון!

מחשבות, תכנונים, רשימות על פתקים, על לוח גיר, קניות של חלק מהמצרכים מראש,
מציאת מתכונים, פיילוט על מתכונים חדשים, הרכבת תפריט, מה לובשים, כלים חד פעמיים או הכלים של הבית, איזה הפעלה, מי יגיע…

הפעם חגגנו את יומולדת 5 של הפנדה בתאריך עצמו, על אחה”צ רגיל שבין החגים,
עם חברים שהגיעו מהגן הישן וחברה אחת חדשה מהגן החדש.

כלת השמחה עזרה יומיים קודם להכין את המאפינס דלעת המעולים האלה מקמח כוסמין.
יש להודות שלא מדובר במאכל תאווה לילדים בגלל שזה לא צבוע ולא עם קרם וגם קצת פיקנטי.
המבוגרים אהבו מאד, כלת השמחה פשוט נהנתה להכין לכבוד המסיבה שלה עוגות ואני שמחתי שהיא עוזרת ותורמת במשהו…

הדלעת בעוגות היא כמו הדלעת של סינדרלה?

ועדת קישוט:

לראשונה קישטתי את כל הבית בלי בלונים. ויש כמה סיבות לכך…

דבר ראשון, ממש לא אוהבת לנפח אותם! שנית, לא סובלת שמתפוצצים ומבהילים אותי עד מוות,
ולבסוף- מתבאסת ששבועיים אחרי עדיין מתגלגלים בפינות הבית קמוטים ומצומקים…

אז הפעם ויתרתי על הבלונים ובמקום זה תליתי כ-15 מטר שרשראות של דיגלונים (שהכינונו מראש :-))) כבר לפני שנתיים)

עוד שנייה נכנסים האורחים והכל מתבלגן...

קצת פרחים, קצת צמחי תבלין על שולחן האוכל, כלים נאים ואלמנטים שהפכו אצלנו למסורת כגון: “שלט דלת” של יומולדת.

כל שנה לקראת המאורע מכינה קישוט לדלת הדירה עם דיוקנה של כלת השמחה.

מעניין אחרי כמה חודשים היא תיתן אישור להוריד את התמונה מהדלת...

(הפעם השתמשתי בתמונה שלה מחופשת לפייה, הצילום טופל בטוש שחור ומדבקות לבנות. קצת וושי-טייפ למסגור ו…הופ על הדלת).

מי אכל ת'עוגיות שבמטבח? האם אתה מס' 1?

מוטיב ה”5″ חזר בעוד כמה מקומות. למשל עוגיות החמאה בצורה חמש אשר הוכנו ונאפו באחד הלילות כשבועיים מראש…
(העוגיות נשמרות היטב בצנצנת או קופסת פח אטומה שבועיים-שלושה. אפשר גם להקפיא)

סדר וניקיון הוא חלק מהמטלות של “ועדת קישוט”.

זה כנראה החלק הכי מעייף, הכי מתיש, והכי לא ניגמר בכל אירוח. להכין את הבית למסיבה עשוי לפתוח תיבת פנדורה של בלגן.
עמדתי להיעזר במנקה ואז הבנתי שאיש לא יכול לעשות זאת במקומי, כי מדובר בהמון מיון, ניפוי,
זריקה ומציאת מקומות חדשים לאינספור חפצים. הצילו!!!

כדי להביא את חדר הילדים למצב הז’ורנאלי הזה השקעתי יום מחיי. משעה 09:30 ועד 16:30 עם הפסקת צהרים קצרצרה…

לו יכלתי להקפיא את הרגע

ועדת תרבות:

את ההפעלה לילדים הכינו שתיים מהאימהות, חברותיי גל ולין, שתיהן גננות בחינוך אנתרופוסופי.
האחת הכינה משחקים ופתאום לא יכלה להגיע והשנייה העבירה בכייפיות את ההפעלה במקומה… איזה מזל!

החבילה עוברת והמנגינה נשארת

image018

שלב מסוים הייתי מדי עסוקה במטבח, בעוד הבנזוג נילקח בשבי על ידי אחת התאומות שלנו, כך ששנינו לא יכולנו לצלם…
חיש קל ובקפידה דחפתי את המצלמה לידיה של אחת האימהות האורחות, ולא סתם…
בחרתי לי מקצוענית :-) הצלמת שרון דרעי.

חלק מהתמונות של הפוסט הזה צילמה שרון, את היתר צילמה אנוכי ואם עומדים או מרחפים עם העכבר על תמונה ניתן יהיה לראות קרדיט
(ולעיתים קצת שטויות ודאחקות שאני מחביאה תמיד בתמונות ואף אחד לא שם לב כל כך…)

צילמה שרון דרעי

צילמה שרון דרעי

מילה אחת על האוכל… לא ממש טרחנו לצלם אותו באופן מחמיא, אבל האמינו לי, שיש פה כמה מתכונים מומלצים ביותר!

אשתף רק בחלק מהם לבקשת האורחים:

נתחיל מהפיצה של אדונית התבלינים, שכבר שנתיים נאפית אצלנו בכל יומולדת וגם סתם ככה כשמתחשק.

הצילום המגרה מהבלוג של האדונית. כמובן שעבור ילדים מכינים לרוב פיצה חלקה... ללא עגבניות, פטריות ושאר ירקות

(ברוטב אני מכניסה כמות עגבניות טריות כפולה מהמתכון של האדונית)

גם פה ניצלתי עד תום את שיטת “הכינותי מראש”:
הכנה מראש של הבצק + רידוד, אפייה חלקית והקפאתו.

הכנה מראש של הרוטב עגבניות המושקע + הקפאתו.
ואפילו המוצרלה המגורדת נקנתה מבעוד מועד ונדחפה לפריזר!

לבסוף, כדי להרכיב את הפיצה רק מפשירים את המרכיבים הנ”ל ואופים בקטנה, אולי 15-10 דק’.
(ציינתי כבר שמדובר במבצע צבאי עם אסטרטגיה מוצלבת?)

מאפה בצק עלים עם סלק וגבינת פטה.
במקור התבסס על המתכון של טארט האספרגוס שניסיתי לאחרונה מאחד הבלוגים האהובים עלי בעולם…

להתעלף מהציורים והצילומים בבלוג הזה! חייבים להכנס... ולא לשכוח להגיד לי תודה :)

אולם במקום אספרגוס, ברגע האחרון מתוך גחמה, הלכתי על משהו אחר:
פרוסות סלק צלוי בטיפה דבש עם פטה, בהגשה מפזרים קרעי בזיליקום טרי.
המאפה הזה היה הימור של הרגע האחרון, ולא יצא חתיך בתמונה, אך טעמו ומרקמו מופלא!

צילמה שרון דרעי

אחרי כן, השולחן נערך למתוקים. פיזרתי כל מיני ממתקים מושחתים אשר לגיטימי לשחרר חופשי-חופשי רק ביומולדת…
במסגרת של “טעים ובריא” הופיעו כמובן המאפינס דלעת של ביסים אשר הזכרתי קודם.

יש לי טריק שמקצר תהליכים עבור מי שמעוניין להכין מאפינס כאלה, (מי שלא בעניין… שידלג הלאה! :-) )
אז ככה, למעשה לערבב כמה מצרכים לעוגה או מאפינס זה לא ביג דיל,
אבל לאדות כל פעם דלעת, ושיצא בדיוק כוס אחת, יכול לנג’ס… ולכן יש לעשות כלהלן:

לקנות פיסת דלעת גדולה, חצי קילו או יותר, לחתוך לקוביות, לבשל או לאדות.
לסנן מהמים ולטחון לפירה עם בלנדר מוט. לחלק את הקווצ’ דלעת למנות של כוס ולהקפיא.
כעת מפשירים כל פעם כוס דלעת כשרוצים להכין את המאפינס הזה, כך הכל נהיה נגיש ופשוט יותר.

כפיות שוקולד, סוכריות "מקל סבא"... החיים הטובים! צילמה שרון דרעי

במנז’טים הזהובים שוכנים מיני-מאפינס שקדים ודובדבנים שלמדתי להכין מהבלוג האהוב עלי אז מה את עושה כל היום.

image032

מדובר בדליקטס שלוקח כלום זמן להכינו!

להלן שתי הערות שמיועדות רק לעיני מי שעומד להכין את המאפינס הקסומים… מי שלא- שידלג שוב! :

הערה ראשונה- בבלוג אפרת ממליצה על דובדבני אמרנה שאינם מוצר נגיש.
הפעם השגתי אותם סוף סוף ולאכזבתי סבלתי ממתיקות יתר.
פעמים קודמות הכנתי עם דובדבנים משומרים חמוצים שיש בכל מכולת ויותר אהבתי.
הערה שנייה- במקום חמישה חלבונים אפשר להשתמש בשלוש ביצים שלמות.
עובד אותו דבר ולא נתקעים עם חמישה חלמונים צהובים חסרי יעד.

העוגה:

הפנדה שלי ביקשה עוגת יומולדת וניל. מצאתי אחת אצל קארין גורן ולציפוי הכנתי קרם וניל מסוג אינסטנט פודינג.

צילמה שרון דרעי

דמותה של כלת השמחה שננעצת כקישוט בעוגה שלה- זה מוטיב שחוזר אצלנו החל מיומלדת שנה ומהווה תמיד הפתעה לילדה עצמה.
אני מסתירה את הקישוט הזה ממנה עד לרגע חשיפת העוגה :-). מסורת…

חדי העין גם יבחינו שיש על העוגה פנדה קטן מבצק סוכר…
זהו עוד מבצע לילי שנעשה כשכולן ישנו, כשבועיים לפני המסיבה.

חתכתי דובי פנדה מבצק סוכר ועם טוש אכיל (קונים בהילולה) ציירתי את הפרצופונים.
ממש קל להכין קשקושים כאלה… אם לא לחוצים מדי על עוד קצת שינה.

אזהרה- הבצק סוכר הזה נדבק לידיים ואיכשהו מנשנשים לא מעט תוך כדי...

זו היתה אטרקציה והילדים במסיבה ממש חטפו את הפנדות מהמגש!

סוכר, סוכר, סוכר. צילמה שרון דרעי

ילדת היומולדת הופיע לפתע עם שמלת הנשף של סינדרלה
וכעת כולנו דוחפים את עגלת-הממתקים הזו עם הנרות הדלוקים מהמטבח אל הסלון, תוך כדי שירה…

צילמה שרון דרעי

ועכשיו מי יודע לשיר ממש בשששקט? צילמה שרון דרעי

עוד קצת שירים, ואז חושך והבעת משאלה…

הבעת המשאלה- רגע של דומייה וקסם! צילמה שרון דרעי

וזהו פחות או יותר…

סוף טוב, הכל טוב! מי רוצה עוגה הביתה?

שקיות יומולדת, חיבוקי פרידה, טונה של סוכרים בדם…
ולעת עתה כמה חודשים של אין-יומולדת במשפחתנו.

תם ונשלם מבצע יומולדת 5... הידד :)

תודה לכל מי שהשתתף והשתתפה במבצע, לכל מי שעזר ובעיקר עזרה :-)

אישית הגעתי לרוויה מחודש תשרי וכל מה שיש בו. כבר די מתגעגעת לימים הרגילים, עם רוטינה נחמדה בלי חגים ובלי חגיגות…
עוד מישהו או מישהי מרגישים כמוני :-) ?

דורין

Comments

comments