פיקניק אלטרנטיבי

"את חיה בסרט" אמרה לי חברתי המאפרת "אבל במובן הטוב!!!…" מיהרה להוסיף, שחלילה לא איעלב.

"אין! אין! אני מעריצה אותך- את לא אמיתית.
מה זה, משעמם לך??…" נאמר לי שבוע אחרי כן ע"י אמא אחת בגן.

"איך יהיה לה משעמם עם שלושה ילדים קטנים?!" יצאה להגנתי אמא מתפעלת אחרת…
"ובכל זאת, אפילו לעבודה שלי אני לא מכינה רפרנס (סימוכין) כמו שאת הכנת פה!" סיכמה.

ומה בסך-הכל עשיתי???

מתוך הלוח פינטרס

לגלות לכם על מה המהומה?? :—)

התגובות הרגשיות הללו היו על שהכנתי לוח בפינטרס לכבוד פיקניק-בים של שישי אחה"צ.

ההתפעלות לא באה חלילה מזה שיש לי חלוש'ס לתמונות יפות בפינטרס – אלא מכך שיש בכוונתי ליצור,
בהשראת התמונות הפסטורליות האלה, פיקניק אמיתי בשר ודם בעוד כמה שעות…
ואשכרה לטרוח את עצמי למוות במקום לנוח כשמתאפשר.

מתוך הלוח פינטרס

להשקיע סתם ככה, עבור פיקניק עם חברים… (אפילו לא למען פיקניק רומנטי :—))

מתוך הלוח פינטרס

הסיבה למסיבה היתה היומולדת של המאפרת, עם טרמפ על חג השבועות שהיה שם גם.

(אגב, ראיתי שאנשים מוכנים להשקיע רבות כשמדובר באירוע כמו פיקניק רומנטי, אבל אם זה כל דבר אחר-
איך להגיד את זה בעדינות? האוכל אולי טעים אבל ההגשה במצבים האלה לרוב חורנית…
על צלחות פלסטיק מתפצחות, שקיות מרשרשות ועוד ועוד. זהו. לא אוסיף מילה).

לקוח מהלוח פינטרס שלי

אני בן-אדם שטחי :–) רק רוצה שהכל יהיה יפה או שאני ברוגז ולא משחקים.

הקונספט של הפיקניק האידאלי הובא לידיעת כל הצדדים באמצעות הפינטרס. כלת היומולדת הנלהבת
ושתי האחרות נסחפו גם הן, והוסכם שנלך על הפנטזיה ונעשה מסיבת ים עם ימבה סטייל!

חבורת הפיקניק כללה בני-זוג, צאצאים, את שתי המוכשרות שעזרו לי עם היומולדת האקולוגי:

"הנמלה" שאיתי לאורך כל הדרך, "המאפרת" שגדלה בשנה והמוכשרת השלישית היא חברתנו "השוודית".

(השוודית ידועה לרוב בשמה ג'סיקה, ויש לה אינסוף מעלות וכישורים. באמת! אבל זה שהיא שנולדה בשוודיה
ויודעת לקרוא במבטא נכון את התוויות של איקאה, ולהגיד את השם המלא של בילבי בת-גרב …
מאפיל על ה-כ-ל מבחינתי!!! אז להלן "השוודית" :—)

טוב אז התחלנו?

לא לאכול כלום כי האוכל צריך עוד להצטלם

המאפרת עשתה מבעוד מועד סיור חופים ומצאה לנו חוף פסטורלי וקצת פראי בקצה אפה של ת"א.

חוף שבבוקר של אמצע השבוע הוא אולי שומם אבל לא בשישי…

ובעוד היא מאחרת, יתר בני החבורה מחליטים לא להתעכב על דרך האפר ולרדת את המצוק התלול,
עם כל הערימת ילדים, הסלים והפשטידות…

אימאל'ה!

את פנינו בגן-עדן מקבלים בקול תרועה רמקולים צעקניים, מטקות מקרקשות, שמש מסנוורת. אוי לאאאאא!!!!!!!

לא, לא, לא, לא…

מה יהיה? טוב… אני עושה לעצמי תרגיל ב"לשחרר" ובמקביל בן-זוגי הולך לדבר עם מקור הרעש העיקרי.

בינתיים המאפרת הגיעה עם סלסלת פיקניק מהחלומות, מסתבר שירדנו לחוף הלא נכון…
החוף שהיא התכוונה היה יותר נידח. נו מילא.

יצרנו מזנון מארגזים הפוכים עטופים מפות, הוצאנו מאפים, לחמים, ירקות, גבינות, סכום מעץ, נרות, פרחים…
(נחמד שתאמנו מראש מה כל אחת תכין ותביא- ועדיין היו הפתעות).

clip_image014

חוצמזה, נוכחנו לראות שלפעמים ניסים מתרחשים!

זוכרים את החבורה ממולנו עם הרמקול העצום?
בעלי שכנע אותם לכוון את הביטים הרחק מאתנו, לעבר מאדים עדיף, ולבסוף הם פשוט כיבו.

(מרוב שימחה, הזמנו אותם לבירה ולכיבודים :—)

יאללה בלגן

פיקניק בים

לאט לאט החוף הלך והתרוקן מהמטקות ומאלו שהחזיקו אותן.

פיקניק בים

האם זאת אנפה? מי מכיר?

התזזיתיות מסביב נעלמה והרוגע נכנס לתמונה.

פיקניק בים

הרבה, הרבה חופש…

פיקניק בים

ואת כל הרעש כעת ייצרו רק הילדים שלנו…

פיקניק בים

פיקניק בים

נו טוב, גם אנחנו המבוגרים לא בדיוק מסדר השתקנים…

פיקניק בים

השוודית ואנוכי מתעדות כל מה שזז וכל מה שדומם וטרם נאכל…

פיקניק בים

והצילומים שלה ושלי מעורבבים כאן יחד בפוסט…

פיקניק בים

פיקניק בים

ת'אמת? היה מושלם.

פיקניק בים

אפשר להגיד שפנטזיית הפיקניק בסטייל שלנו הוגשמה לעילא!

פיקניק בים

בעוד שלחברתנו המאפרת, היפה והאהובה, היה "היומולדת הכי מדהים EVER!!!" לדבריה.

פיקניק בים

אני מודה שהפקה של מסיבונת כזו כרוכה במאמץ. אז מה?

אפילו להתקפל בחושך, לטפס לאור פנס את המצוק התלול עד היציאה עם ציוד וילדים עייפים – גם זה מאמץ.

clip_image046

להגיע לבתים בידיים עמוסות ציוד, עטופים בחול, כשכבר לילה. לחפוף המון ראשים קטנים וסרבנים שרוצים רק לישון…

לשטוף את הבית עד שנגמר החול, שוב ושוב… עד חצות. גם זה מאמץ.

בבוקר להשכים קום כי אורחים של חג מגיעים לקראת הצהריים וצריך עוד לאפות, לקצוץ, לקרוע חסות, רטבים…

העוגת גבינה של אורנה ואלה...

גם זה מאמץ. וזה טוב…

המאמצים האלה מבורכים ולא מכיוון שמשעמם לי בחיים. אלא משום שאני רוצה ליצור מקסימום הנאה.

זה בגלל שכל רגע שחולף לא ישוב לעולם…

אני קופצת משמע אני קיימת

לכן רוצה להפוך את השגרה לאומנות… החיים עצמם הם יצירה אישית של כל אחד מאתנו :—)

את יכולה לקפוץ לי

עבורי, התוספת מאמץ שיש להשקיע כדי להפוך רגע סתמי לחוויה אסטטית-
הוא מחיר זעום שיש לשלם תמורת סיפוק, למען חוויה וגם עבור תחושת הישג.

(וחוצמזה, צריכה לפנות חלק מהתמונות שיש לי בראש ולברוא אותן בעולם… אחרת נורא צפוף שם :—))

פיקניק בים

אז מה אנחנו מסכמים, החיים הם פיקניק או לא?

דורין

Comments

comments