אני יצור עירוני חסר תקנה.
היציאה מהעיר אל הטבע מהווה סוג של מטרד עבורי ולעיתים כרוך בכך אף סבל…
זה לא שאין בי את היכולת להפיק הנאה ממרחבים ומנוף יפה, נהפוך הוא! כולי התפעלות מעולם החי והצומח…
אבל בחייאת! לתור אחר פריחת החלמוניות, הרקפות או כלניות בקצה השני של הארץ??
עד כאן!!! :-)
הרי די לי לקטוף כלניות מהשדה של הקופונים בכפר הירוק… 20 דק' מתל אביב…
ואחרי כן להמיר את חווית הטבע הזו לאגרטלים, והרי לנו "טבע דומם" למשך כמה ימים נוספים!
ואמרו לי, למה לי להתרחק עד הצפון העמוס מטיילים כדי לטבול באיזה נחל מלא סלעים שורטים
עם גדות חלקלקות וקוצים לרוב? מה אראה שם, אבנים ודגים?
ומה רע לי עם הקרפיונים עתירי הצבע וארוכי השפם בבריכות האקולוגיות של ת"א?
תפארת הטבע ונזר הבריאה במרחק של חמש דק' על אופניים :-)
בקיצר, שנים רבות של טיולים שנתיים בבית ספר ובתנועות הנוער לא שכנעו אותי שיש תמורה עבור טיפוס הרים מפרך,
קצה נפשי במאמצים ההם לצלוח מסלול שמעקם קרסול, מקשה את הנשימה, מחספס את כפות הידיים בשפשוף ובקוצים…
"תראו חבר'ה, תראו איזה נוף!" קורא אלינו מהפסגה ידידנו חובב הטיולים וקולו נסער.
אני מושכת עצמי בשיניים ובציפורניים, מגיעה לתצפית הנכספת ובמבוכה מחפשת לאיזה כיוון הוא הביט…
מה גרם לשמנמן את הריגוש הזה? מה פספסתי??
"תגיד דארלינג, לאיזה כיון הסתכלת לפני רגע… ממה התלהבת?" אני מגששת בנימוס זהיר.
"הסתכלי לשם!" הוא מצביע.
"תראי איזה יופי. רואים מפה אפילו את הים" מחייך בשביעות-רצון הטייל אל המרחבים.
"אה… כן. יפה". מלמלתי עם הסדרת הנשימה… "האמת שמבוגרשוב ומשד' בן-ציון גם רואים את הים"…
"רואים אפילו יותר טוב" הוספתי בלחש, כדי לא להעליב אותם. את הידיד ואת ההר :-)
הייתכן שרק נופיה של הארץ המובטחת, הם אשר לא ממש מדגדגים לי בפופיק? יכול להיות…
כי כאשר אני רואה צילומי נוף כמו זה:
או זה…
(בסדר, בסדר, כבר אמרו לי שגם בארץ יש מקומות שדומים למה שבצילום. אז מה? זה לא אותו דבר!)
או פיסות טבע שנראות ככה:
אז כן! כן! אז גם אני רוצה להיות שם ולצאת מעט מתל-אביב…
(אל ה countryside והמרחבים של פרובנס, אירלנד, אנגליה, סקנדינביה וכו')
הקרדיט לצילומי הנוף המרהיבים הוא של BÉATRICE PELTRE.
ביאטריס היא צרפתייה שחיה בבוסטון עם משפחתה והם מרבים לתור את העולם (יא! מסכנים :-))
היא עושה סטיילינג, כותבת ומצלמת טורים על אוכל במגזינים בינלאומיים, הוציאה ספרי בישול יפהפיים
מלמדת סטיילינג וצילום אוכל בסדנאות מגניבות שהיא יוצרת בכל מיני ארצות ויבשות.
היכולת הוויזואלית שלה מרגשת אותי בין אם היא מצלמת תרנגול, צנוניות או חצילים…
אני עוקבת אחריה כבר שנים! כל פעם היא גורמת לליבי להחסיר פעימה.
וכשהיא מביאה לי את הטבע מתורגם דרך פיקסלים-
אני אומנם רוצה, אך לא צריכה לנסוע לשום מקום בשביל חוויה חושית, רוחנית ואומנותית :)
האתר של ביאה (שם חיבה לביאטריס) הוא לונה פארק שלם של מתכוני גורמה, צילומים מרהיבים
אהבת החיים, אהבת הטבע… יש שם הרים של חומר איכותי. תענוג אמיתי.
ועכשיו אני אראה לכם איפה באמת, הכי הכי בעולם, הייתי רוצה לבלות מתישהו את ליל הסדר:
בבקתה אשר ביער :-) ביתה של ארין גליסון.
ERIN GLEESON גם היא צלמת אוכל/סטייליסטית מקצועית עם בלוג.
לפני שנים אחדות הבחורה עזבה ביחד עם בעלה את ביתם וחייהם שבניו-יורק
לטובת בקתת עץ קטנה, אי שם ביער מרהיב.
על המרפסת שבין העצים היא מארחת חברים לסעודות, ומצלמת פוסטים מקסימים לאתר שלה
ארין הוציאה לאחרונה גם ספר בישול צמחוני הנושא את אותו השם כמו הבלוג
וכל המתכונים שהיא ממציאה או משתפת באתר ובספר, מצולמים באווירת היער
עם איורים וקליגרפיה יפהפייה מעשה ידיה.
בעיני ארין היא פשוט אומנית נפלאה
וגם היא, כמו ביאטריס, מתרגמת עבורי את הטבע למשהו נחשק…
אחרי נבירה בארכיב המתכונים שלה נתקלתי יום אחד במילים כמו SHAVUOT, HANUKKAH
ואל תשאלו איזה התרגשות שקפצה עלי כשהבנתי שהיא "משלנו"…
לא מבינה מאיפה זה בא לי ככה : )
אז בבקשה, הנה קצת HAROSET שזה כמובן חרוסת…
אם תנברו כמוני באתר הזה, אזיי תזכו להכיר המון מתכונים קלי-הכנה, בריאים, מלאי טבע ויצירתיות.
ההגשה לשולחן מפתיעה כל פעם מחדש, חוש הצבע, היכולת ציור…
בשתי מילים: אני מאוהבת!!!
מי יודע, אולי יום אחד גם אני אמצע עצמי לוגמת יין על המרפסת של ארין בקצה השני של העולם,
מברברת ומקשקשת בינות העצים הגבוהים… ואולי לא.
מה שלא יהיה, לעת עתה כייף לנו במרחב האורבני של העיר הלבנה
וגם ברחובותיה וגניה ניתן למצוא שפע של דברים שגדלים ופורחים עם האביב.
חג אביב שמח ופורח!
שנהיה לבני-חורין ונשיג חופש ושחרור, כל אחד מהשלשלאות שלו…
ולפחות השנה, את הטבע שלחו לי בקופסא. עדיף מארץ רחוקה :-)
דורין
בלוג אומנות | לצאת מהשגרה | בלוג לייף סטייל
את כל כך מצחיקה אותי… את כותבת פשוט מקסים!! כל פוסט שלך מרגש אותי ביופיו, כתוב תמיד בהומור, קצר וקולע- מעניין ומעורר את החושים! וחוץ מזה, גם אני מאוד מתחברת ליערות סקנדינביה :)
מקסים דורין, הביקתה ביער ממש בשבילי (-: חלום רחוק למתישהו , בינתיים באמת אפשר להנות מהתמונות ומהמאכלים. תודה (-:
דורין, את פשוט אלופה בלפתוח צוהר לעולמות מעוררי יופי, עניין, הומור ותיאבון, תענוג צרוף:)))
תודה על הטיול למחוזות אחרים
מרגש ומעניין! חג שמח לכולכם וחיבוקים גדולים מכולנו !!