יומולדת אקולוגי

לקראת היומולדת הרביעי של התאומות שברתי את הראש, עם האתגר שהנינג'ות הציבו לפני:

"כשאני אהיה בת 4 אני רוצה שתעשו לי יומולדת בגן מאיר ולהזמין את כל החברים שלי מהגן" אמרה נינג'ה אחת.

"כן, גם אני רוצה את זה" מחזקת השנייה.

"זה רעיון מצוין!" עניתי להן. הכי פשוט, הכי תמים.

אידיליה

מממ… אז בואו נראה על מה בעצם התחייבתי…
קודם כל צריך שבת יפה במהלך ינואר. כבר מאתגר.

כעת, יגיעו לבטח 25 ילדים, פלוס מינימום של 25 מבוגרים מלווים (כלומר הורה או שניים לכל ילד)…
ומה עם אחים? שיואווו!!!

אז אפשר בביטחון לצפות לסדר גודל של 60 מוזמנים רק מהגן!

נוסיף על זה קצת משפחה וחברים שלנו, ואנחנו בטוח מגרדים את ה-80 איש אם לא את ה- 100 איש.
(ואפילו לא קרובים עדיין לשום לבת-מצווה :—)

אז איך נעשה את זה??

הרי אינני מאלה שבבוקר המסיבה תופסים ראשונים שולחן בגינה, תולים שרשרת בלונים תחת העץ,
כמה סוגי חטיפים, פיצה עם שליח… ושלום על ישראל. לא ולא!

הנה אני מבסוטה על הבוקר

אני חייבת לסבך הכל. רוצה פרחים, מפות בד, צמחי תבלין על השולחן…

ועדת קישוט קיבלה צו 8

רוצה למשל יער עם אצטרובלים, בלוטים ופטריות…

אצטרובלים בייבוא אישי מהצפון

רוצה ציפורים, סנאים, קיפודים, חלזונות…
אבל זו כולה הגינה הציבורית התל-אביבית הכי היומיומית שלנו! לא יער בנורבגיה!

(טובבבב, אז אפשר להתפשר על חיות יער קטנות מבצק סוכר…)

כל כך מתוקות שבא לבכות...

ואז אני ממשיכה להטריף את כולם (ובעיקר את עצמי) עד להגשמת הפנטזיה…

 עץ זית וציפורים בכאילו

זה לקח חודש ימים ואף יותר להתכונן, כי אף פעם לא חגגנו בגינה ציבורית
וגם כי כולם עמוסים והכל נעשה תוך כדי החיים.

כשאגדל אהיה לקיש פטריות

(תבדקי אם באמת יש לך מחצלות במחסן! עדיין לא בדקת?? נו דייייי….
למי יש להשאיל לי שולחן אוכל מתקפל? איזו הפעלה נעשה? בחייאת, תאספו לי אצטרובלים בטיול שלכם,
וואו! אני חייבת כבר השבוע לאפות ולהקפיא… היום צריך לקלות ת'פלפלים. נכון, הם יעמדו שבועיים בשמן זית!
חבר'ה, תוכלו לאסוף לנו את הקרטונים של הנייר טואלט בבקשה?)

רצף של שלוש שבתות רטובות מגשם וסערה יצרו דחייה של המאורע. כך הרווחנו עוד קצת זמן להתארגן.

עדיין נאלצנו לוותר על כתר לראש עשוי מזרדים, שתכננו להכין על-פי ספר היצירה המקסים הזה

הם יום יבוא ונמצא את הזמן לכתר זרדים?

אבל פינייטה דמוית פטרייה, שרשראות אצטרובלים וסיפור אגדה-
הספקנו ליצור ולברוא עד הרגע האחרון ממש :—))

זו החלקה החביבה ביותר עלי ועל כמה הומלסים

לא רואים טוב: ציפורים בכאילו על האצטרובלים

ותשאלו מדוע אנוכי מספרת כל זאת בלשון רבים?

ובכן, כי שתיים מחברותי הטובות והיקרות ביותר: "הנמלה" ו"המאפרת"
הן שהתגייסו איתי למשימה הפעם! יחד גיבשנו בעיקר באמצעות טלפון ובווטסאפ, את הקונספט של:

"יומולדת אקולוגי"

חברותי המקסימות :)

בתמונה מימין, עם בנותיה והגיטרה, כאילו בדרכן לפסטיבל וודסטוק, חברתי "המאפרת" דיקלה פרג שמעוני…

ועל העץ משמאל, כאילו היא עדיין נחלאית בקטיף אבוקדו, חברתי מירי יפת, קרי: "הנמלה"
(אני קוראת לה כך מגיל 16, בשל היותה קטנטונת, שחרחורת ונמרצת :—))

בקבוק של תה אריזונה- אגרטל עם אקו-שיק

כל אחת מהן היתה אחראית על תחום כלשהו, תכף אפרט…

רגע של קסם במרחב היומיומי

אז סיימנו את ההקמה והעיצוב של הטריטוריה החדשה.

דיקלה החלה באיפור/ציורי פנים לראשוני הילדים שהגיעו… כולל כלות השמחה שבאו עם סבתא.

את מרשה לעשות ככה לגיטרה שלך?

ציירי לי אצטרובל!

במזווה שמתחת לשולחן יש עוד הר אוכל...

כמה מילים על הכיבוד ועל חשיבה סביבתית…

הפריע לי במסיבות יומולדת שנכחתי בהן, שהמון זבל נערם תוך כדי.
צלחות חצי מלאות ננטשות על ספסלים, הרבה פלסטיק גודש את הפחים וכו'.

זה לא אסטטי וזה לא אקולוגי. אדם בא לחגוג ומוצא עצמו מוקף זבל…
אז החלטתי שכל הכיבוד אצלנו יהיה כזה שלא מצריך צלחת.

רציתי שיהיו רק מפיות וכוסות שתייה מנייר. כלי ההגשה והסכינים למריחה חד פעמיים מעץ, או פשוט רב פעמיים מהבית…
קצת מאתגר, אבל מצאתי מה להכין או לקנות:

מאפינס תירס, קישים אישיים עם פטריות, גרגרי חומוס מבושלים (שלוקחים עם כוס נייר קטנה)
בואיקוס, קרקרים, ירקות חתוכים, מלא סוגי גבינות, כמה סוגי לחמים, עוגת אגוזים ופירות יבשים
שפע ממרחים, חלקם תוצרת בית וחלק חמאות אגוזים ודברים טובים מהבית טבע.

(בגלל שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים… את הצנצנות קילפתי מהתוויות המקוריות
וכתבתי במקום זה מה יש בצנצנת על מדבקות בסגנון לוח גיר, שרכשתי בהילולה).

אם זו שמש של ינואר אני צנצנת!

למדתי כעת: אוכל בשמש אינו דבר פוטוגני :-((
ובאירוע שכזה מומלץ למנות מישהו לא עסוק, שיודע לצלם אוכל כמו שצריך האוכל :-))

בצק סוכר או בננה? קשה לבחור :)

כדי שהילדים לא יתמלאו סוכר על הבוקר, על השולחן היה רק פופקורן, קערה גדולה של בייגלה, כשהיא התרוקנה מילאתי בה במבה.
היו פירות, קצת קשקושים לא בריאים מבצק סוכר (שהכנתי עם חותכן עוגיות וציירתי בטושים אכילים)…

נכון אין עוד פטרייה כזו שהיא רק באדום?

וכמובן המוןןןן עוגיות של הספרה 4!!! של פטריות, חיות יער, עננים…

היו עוגיות חמאה מקמח קוקוס, חלק עם קמח חומוס, עם וניל, עם קקאו…
וחלק מהצורות בכל זאת קושטו בנגיעות דלילות של צבע מאכל אדום, לבקשת הנינג'ות.

כמה מותר לי לקחת?

פינת היצירה האקולוגית:

בהמשך הבוקר, על המחצלת חיכתה ההדרכה של הנמלולה לילדים ולהורים.
היא חפרה בפינטרס עד שמצאה מה נכין עם גלילי נייר טואלט, כדי שיהיה גם ממוחזר, גם קל להכנה אבל גם מגניב!

הנה הדוגמא שהכינותי מראש...

פה המקום להסביר שהתלוננתי בפני הנמלה על כך שבנותיי חוזרות מהגן עם "יצירות ממוחזרות"
שעושות לי חשק להעלים אותן לצמיתות בפח הכחול של הנייר… (בלי להעליב שום גננת, הא?)

ולאור הספר הנפלא Playful שכבר הזכרתי, והבלוג של היוצרת שלו הרי זה ברור שאפשר לייצר עם ילדים "מזבל" ברמה אחרת לגמרי.

(תראו את זה! כמעט התעלפתי מהחרבות והמגנים של האבירים כאן למטה, או מבית-הבובות. הכל עשוי קרטון וכישרון! :—)

בית חלומות ואביר מקרטון

הנמלה ואני הסכמנו שהתוצר מפינת היצירה צריך להיות פריט מגניב ומשמח!
כזה שיוכל אף לשמש בתור המתנה או הפרס שלוקחים מהיומולדת הביתה.

(החכמתי מהטעות שעשיתי ביומולדת של הגדולה באוקטובר האחרון.
הפעם, ידעתי שאין אני חפצה לשלוח את הזאטוטים הביתה עם מתנה לא נחוצה,
או עם שקית יומולדת מפוצצת סוכר. כי תכלס- אף אחד לא צריך כל כך הרבה פיצ'יפקס וממתקים… )

בכלל, נראה לי רעיון נחמד ללכת הביתה עם משהו שיצרת בעצמך. לא?  (-B
(חיוך עם B זה יעני עם משקפי שמש של קולים)

אז בחרנו להכין במסיבה את החבריקו הזה:

הינשוף היפיוף שלא יודע לעוף

מי שרצה קיבל הדגמה והכין לעצמו בעזרת הוריו ינשופון לתפארת.

ואותו ינשוף ממש, היה הכוכב של ההפעלה הבאה:

סיפור אקטיבי ברחבי הגינה!

היה היו שתי ילדות קטנות וחמודות...

"המאפרת" שהיא עוד אלף ואחד דברים אחרים, חיברה וסיפרה מעשייה אקולוגית על הצלתו של יער.

מעשייה אקטואלית

הסיפור האקטיבי התרחש תוך כדי תנועה ומעבר ממקום למקום, בין העצים והשיחים.

שלום מיכל :)

היה על המשתתפים לאתר את הינשוף החכם שיגלה להם את הסוד להצלת יער שילדים היו משחקים בו וכעת נכרת :–(
(כן, כן, היער הופקע לטובת נדל"ן!)…

אבנים יקרות ומלכת הפיות

במסע אל הינשוף חלק מהילדים קיבלו תחפושות ותפקידים, האחרים נתבקשו לגלות אבני חן בין השיחים,
לעזור למלכת הפיות למצוא את תיבת האוצר שלה,
לאסוף תפוזים שנופלים ומתפזרים מהשק של איש זקן… שוב ושוב… ו.. שוב :—))

אני יודע מה זה... אני... אני!

ולבסוף, כשגילו את הינשוף החכם והממוחזר שלנו ממתין על ענף העץ, הוא נתן לילדתי המתוקה מפת אוצר.

מממ... מסמך מעניין ללא ספק!

המפה הפעם הובילה לדבר הקסום שנקרא: זרעים…

אפרופו זרעים- מישהו זוכר "זרעים של מסטיק"?

זה האוצר הכי בעל ערך כי עם הזרעים הללו אפשר היה לשתול יער חדש. יששש!

:–) סוף טוב (—:

עכשיו אפשר לעבור לעוגה ולהדלקת הנרות!!

מתה על ארגזי מכולת!

את עוגות השוקולד הטעימות והפשוטות קישטו כמו תמיד הדיוקנאות של הילדות.

סיפרתי על זה כאן שהמסורת נוצרה כדי ליפייף את העוגות תוך כדי הימנעות מצבעי מאכל ובצק סוכר.
(בשלב שעוד היתה לי שליטה על הדברים…)

צילמה נעמי שוסברגר

אז נשפנו, הנפנו, ספרנו, שרנו, פרסנו, אכלנו…

צילמה נעמי שוסברגר

ושניה לפני שכל האורחים עמדו להתפזר לדרכם, חשפתי את הפאנצ'ליין:

"הפינייטה – הפטרייה"

את הפינייטה הכינה באמצעות מיחזור מושלם מקרטון, מפיות נייר וקצת צבע מירי יפת הנמלה שלי,
(זה הרגע לשתף שמירי במקצועה בונה אביזרים, תלבושות ותפאורה לתאטרון רחוב, קרקס ועוד. הסתדרתי!)

הפטרייה העיקשת

הפטרייה הורדה מהעץ בו היתה תלויה מהבוקר והיא היתה כה כבדה,
עם קרוב לשלוש קילו מרמלדות, סוכריות קרמל וחיפושיות שוקולד!

בום!!! טראחחחח...

תור ארוך של ילדים השתרך כדי לפצפץ אותה ולזכות במנעמיה. עוד ניסיון ועוד ניסיון…

כל כך בא לנו את הסוכריות שבפנים...

"אחרון ודי"… "אבל אני עוד לא עשיתי. היא כבר ניסתה שלוש פעמים…"

צילמה נעמי שוסברגר

כך ניסו לבטוש, לפרוץ ולפצח את המטמון הזה במשך דקות ארוכוווותתתתת ביותר.

"צריך כבר ללכת הביתה" מלמלו ההורים סביב…
לכן אחרי שכל הילדים נתנו בראש לפטריונת, ניסה את מזלו בפצפוץ גם בן זוגי היקר, כדי לגמור עם זה ודי.
ושלא תחשבו, גם הוא היה צריך להזיע פה :—))

אבא תרחם!

אבל בסוף הפטרייה הוכרעה ונוצחה. נקרעה לגזרים ואוצרותיה נשפכו והתגלגלו על הארץ.

לשברירי שניות הוטל הס במרחב. מעין רגע קדוש.
בבת אחת המון ילדים השתטחו על הקרקע עם הטוסיקים באוויר, כאילו המואזין קרא להם לתפילה.

יש! תפסתי הרבה...

ולא ראו ריצפה ולא ראו שום ממתק פנוי תוך שניות…

"יאמי!"כנראה שהשלל שמתאמצים להשיג הופך מהמאמץ ליותר טעים.
לרגע קצר הילדים הסתובבו במבט זחוח ומרוצה…

ציפורים בראש

שוב תודה לחברותי המוכשרות והמופלאות! תודה לכל מי שעזר להרים את החגיגה הזו!

תודה גם לנעמי שוסברגר שצילמה חלק מהתמונות ולא סתם עם האייפון כמוני…
(אם מרחפים עם העכבר מעל התמונות, מגלים קרדיט לצלם או לעיתים את ההתחכמויות שלי)

תודה גם לפינטרס אשר לוחות ההשראה שלהם הפכו עבורי לכלי עבודה יעיל ומרגש!
אפשר להציץ בלוח מסיבות שיצרתי וגם ביצירות ממוחזרות ולקבל רעיונות…

השקט שלפני הסערה

וזהו. עכשיו בבית אני מנסה להרגיע ולהירגע. המתנות מגיחות מהמחבוא לאט ובהדרגה נמסרות לנינג'ות.

מתנה משותפת לשתינו יחד?? לא מסכימה!!!!

לא צילמתי לכם את ערימת הכביסה שצברתי ואת הניירת על שולחני.

בהתמדה ובאופטימיות מקווה להדביק את הפער שפרויקט כזה יוצר במשימות של השוטף! כי תכף מגיע עוד גל…

clip_image0883

מקווה שנהניתם כמוני :–)) המשך שבוע טוב…

XXX

דורין

בלוג אומנות | לצאת מהשגרה | בלוג לייף סטייל

Comments

comments