בתים מבפנים כולל פתיחת מקרר
אני ממש אוהבת בתים. ואחד הבונוסים החמודים בגידול כנופיית ילדות, זה שלפעמים הן הולכות לחברים חדשים... ואני זוכה להצצה אינטימית אל חדרי מדרגות וחללים של דירות תלאביביות מבפנים.
אני ממש אוהבת בתים. ואחד הבונוסים החמודים בגידול כנופיית ילדות, זה שלפעמים הן הולכות לחברים חדשים... ואני זוכה להצצה אינטימית אל חדרי מדרגות וחללים של דירות תלאביביות מבפנים.
היציאה מהעיר אל הטבע מהווה סוג של מטרד עבורי ולעיתים כרוך בכך אף סבל...זה לא שאין בי את היכולת להפיק הנאה ממרחבים ומנוף יפה, נהפוכו! כולי התפעלות מעולם החי והצומח... אבל בחייאת! לתור אחר פריחת החלמוניות, הרקפות או כלניות בקצה השני של הארץ??
לקראת היומולדת הרביעי של התאומות שברתי את הראש, עם האתגר שהנינג'ות הציבו לפני: "כשאני אהיה בת 4 אני רוצה שתעשו לי יומולדת בגן מאיר ולהזמין את כל החברים שלי מהגן" אמרה נינג'ה אחת. "כן, גם אני רוצה את זה" מחזקת השנייה. "זה רעיון מצוין!" עניתי להן. הכי פשוט, הכי תמים...
איזה כיף הסתיו הזה. לא מוצאת בו שום מלנכוליה.ימי הסתיו החמימים של החודש האחרון אפשרו לנו לבלות ימים שלמים בחוץ במזג אויר מושלם. קל ונעים היה לטייל בפארק הירקון, ולהאכיל את החיות…
מטעמי תקציב אנחנו נכניס את שלושת הבנות שלנו בשנה הבאה לגני עירייה, כך שאלו הימים האחרונים שלנו בגנים פרטיים אנתרופוסופיים. שלוש שנים עשינו עם הגדולה את הדרך לגן בכרם התימנים, השקעה של כעשרים-שלושים דק' הליכה פעמיים ביום...
בחודשיים האחרונים, כשבחוץ הטמפרטורות נעות סביב ה- 30 מעלות, אזיי עוברי האורח של מרכז העיר ת"א עשויים היו להיתקל בדוב הפנדה התל-אביבי...לרוב אותם אנשים מתקשים להישאר שווי-נפש לסבל שדוב זה בוודאי חם עם הפרווה הסמיכה שלראשו, בשל חום ולחות כה עזים...
הלכתי הביתה דרך דיזינגוף כשעיניי נמשכו לכרזה בוויטרינה של מרכז הבאוהאוס. נכנסתי והוצגה שם תערוכת צילומי ת"א אז והיום. תמונה של פעם מול צילום עדכני של אותו מקום בדיוק. זה כמובן זורק אותך מיידית להרהורים על זמניות, נצחיות ועד כמה החיים דינאמיים ומשתנים...