חנוכה, חנוכה, חג יפה כל כך…
אך למה יוצאות לי העיניים למראהו של אשוח מנצנץ, עם כל המתנות שלמרגלותיו?
איזו הבטחה לאושר גלומה באימג'ים האלה?
התמונות ששמתי כאן (מלוח קריסמס שבפינטרסט שלי)
והסמלים של החג הזר מייצרים אצלי מין כמיהה לא ברורה למשהו…
רגש של כיסופים לדבר מה… אבל לא ברור לי לאיזה דבר?? (בטח שלא ללידתו של ישוע באורווה!!!)
תגידו "אשליה" ותגידו "קיטש' " (אמרתם? יופי.)
אולם כמה עבודה, השקעה, רעיונות ויצירתיות שמים הגויים החביבים על הקריסמס הזה… זה הורס אותי!
אולי הכוח טמון בניגוד של חום הבית וקור השלג בחוץ? אולי הקסם נוצר מהחושך של החורף מול הבטחה של אור קטן ומנצנץ?…
מה שמחזיר אותנו לחנוכה שלנו, עם כל ה"באנו חושך לגרש"!
השבוע הזה התפתיתי לממש מעט מהפנטזיה של נצנוץ ואורות.
קניתי "עץ חנוכה"! :—))
נכון ששלג לא ירד בעיר הלבנה, גם אשוח נאלצים לקנות פה מפלסטיק בדרום ת"א…
אבל גם זה כיף!!!!
האשוח הסינטטי הזה הסתבר כצעצוע מאד שימושי. כל יום הוא הורד מן הדוכן וקושט מחדש…
(במחשבה שניה, למה לא קניתי שניים-שלושה אשוחים למנוע ריבים??!)
בנוסף, כדי להעצים את תחושת החוצלארץ וקסם של מקום אחר,
יצאתי עם חברה לקונצרט יצירות בארוק לקראת חג המולד בכנסיית עמנואל ביפו.
זמרת סופראן נפלאה (הדר בייזר) ונגן עוגב עם יכולות קואורדינציה מרשימות (גידי מאיר) הכניסו אותנו לאווירה הנכונה.
יוהאן סבסטיאן באך, קצת טפטוף, רוח מהים, קור אימים בחוץ וקהל מבוגר… ללא ספק חוויה מחוץ למשבצת הרגילה שלי :–)
כשסיימנו עם מסיבות החנוכה הרעשניות בגני ילדים
(סליחה אם איזה גננת נעלבת לי עכשיו, אך געגועי לחגיגות והטקסים של הגנים אנתרופוסופיים- חזקים השבוע יותר מתמיד!!!!)
סוף סוף הדלקנו את נרות החג לצד עץ החנוכה הצנוע שלנו.
בנוגע לערימת מתנות שמחכה ליד העץ-
בתכל'ס מתנת חנוכה אחת שווה ומשמחת זה יותר הכיוון החינוכי שלי…
וכך נר ועוד נר. קצת משפחה, קצת חברים, קצת שירים, לביבות… באמת חג יפה כל כך :—))
ומה עם האשוח? משחק תפקיד כפול:
באור הבוקר הוא נהיה מאד שימושי בתור היער של כיפה אדומה.
עכשיו לקינוח, מצ'פרת אתכם במתכון לעוגיות קריסמס טעימות בטירוף. מתכון שקיבלתי מחברתי הגרמנייה סבינה.
בחג שלפני שנתיים היא הגישה לי צרור חגיגי עם כמה עוגיות מעשי ידיה ואת היתר לקחה לחגיגות משפחתיות בדרזדן.
אחרי ביס כבר החבאתי את השקית החגיגית שלי משאר בני הבית…
זה טעים ברמות קשות, אפילו טעים בצורה לא חוקית ורק עכשיו גיליתי כמה זה קל להכנה!
אלה עוגיות מקמח שקדים ללא גלוטן, ללא חמאה/שמן… תנסו ולא תאמינו שכל האושר הזה ברשותכם :—))
לבצק:
500 גר' שקדים טחונים דק/קמח שקדים
300 גר' אבקת סוכר
2 כפיות אבקת קינמון
2 חלבונים
אפשר כמה טיפות תמצית שקדים/ליקר שקדים/מיץ לימון בשביל הארומה
לזיגוג:
1 חלבון
125 גר' אבקת סוכר
איך הופכים את זה לעוגיות?:
· לערבב בקערה גדולה יבשים (קמח שקדים, סוכר וקינמון), להוסיף את 2 החלבונים והליקר/מיץ לימון…
· ללוש לבצק עד כמה שניתן ולרדד לעובי של 1 סנטימטר. אפשר לקמח את המשטח עבודה עם אבקת סוכר, אבל לא חייבים.
· לקרוץ צורות מהבצק ולהניח על תבנית שמרופדת בנייר אפיה
· להכנת הזיגוג, מקציפים טיפה עם מזלג את החלבון בקערה עד שקצת מתייצב ואז מוסיפים לו את אבקת הסוכר, מתקבלת משחה בהירה.
· כעת עם כפית מורחים את העוגיות בציפוי, אפשר למרוח שכבה עבה או דקה (תלוי כמה מתוק רוצים)
· לאפות בתנור שחומם מראש ל-150 מעלות, משהו כמו 10-15 דק'.
להיזהר ולבדוק שהקצוות לא משחימים!
אם כן, מיד החוצה מהתנור…
זהו.
תעמידו קומקום לתה ותתפננו… נשאר עוד נר אחד להדליק ודי!
חג אורות ונצנוצים שמח :—))
דורין
בלוג אומנות | לצאת מהשגרה | בלוג לייף סטייל
הי דורין, אני מאמינה שמה שאת מרגישה כשאת מסתכלת על תמונות הכריסמס הקסומות זהה למה שאני מרגישה כל פעם שאני מסתכלת בתמונות שלך :) כמה קסם!!! תודה על עוד שיתוף מהנה. רצה לקנות שקדים טחונים ;) חן
מקסים!! מעורר השראה. כתוב בצורה מאוד שנונה – מאוד נהיניתי לקרוא ולא יכלתי להפסיק לקרוא עד שסיימתי :)
מדהים :) צורת הכתיבה שלך והתמונות נותנות הרגשה מאוד מיוחדת… ש(היה) לכם חג שמח!
זה באמת הכי טעים בעולם!!!
איזה כיף. את חייבת, אבל ממש חייבת לנסות העוגיות ההן. יש דברים שלא מתלוצצים עליהם :))
תודה דינה (המדליקה! :)
המסך אצלי כבר סגול מרוב הסמקה… זהו. הרסת אותי סופית!!!
:) XXXXXX
מקסים דורין, תענוג לעיניים ולדימיון.
יואווווו!!!!! איזו מופלאה את, דורין! כמה אסתטיקה, דיוק רהוט, הומור ואהבה:))))
זה ממש שיר הלל מתפרץ למשפחתיות לא רק בתוך הבית, אלא עם גם עם השכנים הקרובים והרחוקים. יש לך מנעד רחב לא פחות מזמרות הסופרן ונגני העוגב המשובחים ביותר באנושיות שראויה להערצה!!!
איזה סיפור מדליק (המשמעות הכפולה לא היתה מכוונת). שילוב מתוק בין שני עולמות. יפה על היצירתיות דורין!
טסט