"אמא מה כתוב פה?" חג פסח שמח וכשר, עניתי באי רצון. "אבל מה זה??" שאלה ונופפה בדף הצביעה מהגן. אופס. הסתבכתי...לכי תסבירי לה שלמרות מה שמלמדים בגן- אנחנו לא בעניין של ביעור חמץ ועניני כשרות. פשוט לא. גם איך תסבירי לה שאינך מחבבת את ליל-הסדר, עם ההגדה המתישה שקוראים בספיד לצאת ידי חובה, כדי להגיע כבר לשירים ולקניידלך
ממסעדת הפלאפל השכונתית בקעו באמצע אוגוסט הדביק תרועות של שופר. מה פה קורה פה? זה כלי נגינה? חרדי נלהב נעמד מול שולחננו והריע בשופרו בעוד הבעלבית של הפלאפל זורח ומחייך מאוזן לאוזן. הנינג'ות שלי סיימו את הפלאפל שלהן וכעת לוגמות את הלימונדה במבט תמהה. "סלח לי" אני פונה למשפרר הנמרץ "אולי אתה מוכן להסביר פה לילדות מה מעשיך?" "בשמחה" ענה לי החרדי, מיד שיחרר את חרצובות לשונו ומפיו נשפך מפל עז של מילים לא מובנות על הקדוש ברוך הוא... וההסבר הסוער על אלוקינו ואבינו ועל הפתיחה של שערי שמיים עדיין לא גרם למבט של הקטנות לאיזושהי התבהרות...
היציאה מהעיר אל הטבע מהווה סוג של מטרד עבורי ולעיתים כרוך בכך אף סבל...זה לא שאין בי את היכולת להפיק הנאה ממרחבים ומנוף יפה, נהפוכו! כולי התפעלות מעולם החי והצומח... אבל בחייאת! לתור אחר פריחת החלמוניות, הרקפות או כלניות בקצה השני של הארץ??
חנוכה, חנוכה, חג יפה כל כך... אך למה יוצאות לי העיניים למראהו של אשוח מנצנץ, עם כל המתנות שלמרגלותיו?
הי, נעלמתי לכמה שבועות. נקברתי תחת אוגוסט קשה, בעוד רוב ספטמבר נדרש היה כדי להתאושש. אז זהו עם התלאות! אני חוזרת לכתוב, והתחלה חדשה מתחילה אצלי כבר הרבה שנים עם הברכה המשפחתית :) לחיי השנה החדשה! והנה הברכה עבורך:
ראשית דבר, תודות לכל מי שאיחל לנו ש(י)נה טובה בשנה שעברה… זה באמת עבד! אחרי כל כך הרבה איחולי שינה (פלוס יועצת שינה ששכרנו :-) חל שיפור משמעותי במצבנו ובמקום 7-10 פעמים בלילה אנחנו קמים רק פעם- פעמיים. הידד!!! אז אם הברכות עובדות- בואו נמשיך :-)
16 לספטמבר 2012
לקראת השנה החדשה החלטנו לאחל לכם ולנו
שינה טובה
נכון. נחוץ עד מאד שתהיה פרנסה טובה ובריאות… הכל חיוני וחשוב!
אבל… השנה אנו מאחלים לעצמינו ולכווולם קודם כל לישון.
אישית, אנחנו אפילו מסכימים לישון הפוכים על עץ כמו עטלפים!
גם לישון כמו החתולים שלנו שחוטפים תנומה על השיש, בקופסאות, במגירה, בארון, בסל כביסה… […]
