"תכתבי על יצירה עם ילדים" אמרו לי. בילוי בבית עם ילדים זה נושא נורא טוב"… מממ… באמת??
מה, זה לא דבר שגרתי ונדוש? כמו לציין שיש לצחצח שיניים לפני שינה…
אז זהו, שלא!!!
ולמדתי פה משהו השבוע…
יצירה לילדים בבית
נתחיל מזה שלדעתי כל דבר הקשור לחיים – שעושים יחד עם ילדים בבית, עונה להגדרה של "יצירה עם ילדים".
דברים בנאליים כמו הכנת חביתה, גירוד פרמז'נו לפסטה, סיבון ורחיצת צלחת, סידור מיטה…
לרסק גזרים לעוגת גזר יחד עם חברה מהגן,
להלחים עם אבא מגעים אלקטרונים ולהכין על הדרך כדורי בדיל פיצי-פיצים…
הכל חדש ומאתגר, הכל מוטוריקה עדינה.
מגיל מאד צעיר הבנות משתתפות, כמה שאפשר, בעשייה הביתית השוטפת
כמו שכבר סיפרתי בפוסט שלי על פעילויות יצירתיות לילדים ועל משחק הנקודות
ולמרות שלימדתי ילדים שעורי אומנות כסטודנטית במדרשה, ועבדתי לפני מיליון שנה כמדריכת אומנות בקייטנות –
נראה לי שקצת זלזלתי בכוח שיש לדבר הזה של "עבודות יצירה לילדים" אצלי בבית.
לרוב נמנעתי מלהוציא גואש, דבקים וחומרים פשוט כדי לא ללכלך שוב ושוב את השולחן, הבגדים והרצפה…
אבל באחת השבתות האחרונות, היתה לי הבנה חדשה.
נוכחתי לראות איזה ערך גבוה יש ליצירה עם ילדים עבר שפיות המשפחה…
זו היתה מן שבת מתישה במיוחד שבה כל התוכניות השתבשו.
פה חברה מבטלת ביקור, שם בן משפחה מבריז, מכונית אחת לא מתניעה,
והשבת החלה על צד שמאל והיא כה ארוכההה…
כל מה שעשינו לא עזר.
יצאנו לסיבוב בשכונה, נשפנו בסביונים בחצרות הבתים המוזנחות.
חיפשנו אוצרות שמוצאים ברחוב, לרוב זה משמח אבל באותו בוקר כל כמה זמן נשמעו תלונות…
עצרנו לתדלק את גופינו בבית הקפה של גן-מאיר והבנות קיבלו כל מה שביקשו ועדיין היו נרגנות
"לא, זה בעצם לא טעים לי הקינמון הזה"… "איכסה. המיץ תפוזים חמוץ"
היינו בשעת סיפור… "אמא, מתי יתחיל הסיפור? אבל זה בכלל לא מעניין. רוצה הביתה עכשיו!!!"
בדרך חזור קנינו ביסלי (השם ישמור :-) ), קנינו ארטיק "לא את הווניל. גם לא את זה.
אני רוצה את הארטיק שיש בתמונה… זה לא הוגן שאין להם אותו במקרר!!",
הכנתי לצהריים פסטה כבקשתן "אבל לא רציתי פסטה של צדפים! רציתי פסטה ארוכה",
ראינו שני סרטי די.וי.די "אוף! אני לא רציתי את הסרט הזה. הוא מפחיד מדי…" וכן הלאה…
כל הזמן טרוניות. כל פעם מישהי אחרת לא מרוצה.
שנייה לפני שאיבדתי את שפיותי זרקתי לאוויר "אוקי… מי רוצה שנעשה יחד יצירה?"
"כן! כן! כן!" כולן ענו בשמחה. סוף סוף משהו חיובי… הידד לנו.
הילדות מיהרו להביא צבעים, אני רוקנתי לשולחן גלילי נייר טואלט וקרטון ביצים גמור,
הישר מהערימה המיועדת למחזור. הראיתי להן בפינטרס שלי מה אפשר לעשות מגלילי נייר כאלה.
כל נינג'ה בחרה מה ברצונה ליצור ויצאנו לדרך :—)
כולן מרוצות. עובדות בשקט ובריכוז.
ילדונת אחת ביקשה שנכין בית עם חלון ודלת נפתחת, שיתאים לכבשה שווארמה הקטנה שלה…
השניה רצתה שאצייר לה נסיכה וקוף ונגזור קצת, והיא תצבע קצת… ואז הנסיכה והקוף הפכו לבובות משחק.
השלישית עשתה את הדברים שלה. העיקר שקט!
האווירה בבית היתה נחמדה ורגועה במהלך היצירה וזה החזיק אפילו שעה אחרי.
היה זה רגע של הישג והבנה חדשה עבורי, שיש פה כלי עבודה יעיל ושימושי :–)
בעודי מטאטאה בנחת את גזירי הנייר, נשלחת אלי תמונה בוואטסאפ מחברה שלי,
היא כתבה שבדיוק סיימה להכין עם הקטנה שלה מיטה מקרטון לשועלים החדשים…
מקסים, הא?
הוראות למיטה כזו אפשר גם למצוא בלוח הפינטרס שלי
יש מאגר אינסופי של רעיונות ליצירה עם ילדים בבית, אבל אני רוצה להמליץ על שני אנשים
מאד, מאד מוכשרים שעוסקים בנושא, תוך שמירה על רמה ואיכות גבוהה. זה לא פחות חשוב.
האחד הוא פול לאוו Paul Lowe)) הנורווגי המקועקע והענק הזה, שיש לו מגזין של lifestyle מהיפים שראיתי.
הבן אדם שוזר פרחים, אופה, עושה סדנאות של מלאכות יד למבוגרים ואפשר להציץ בבלוג שלו
בקטגוריה של ה- DIY שהוא עושה לילדים או בכלל
(מומלץ לקנות בשלושה דולר את המגזינים שלו בגרסת PDF ולהתחרפן מהכישרון והיופי הסקנדינבי שנוטף מהעיתון)
השנייה היא Merilee Liddiard האמא הקוסמת שכבר היללתי אותה
ואת הספר שלה, וכמובן את האומנות שהיא עושה עם ילדים, בפוסט שלי על יומולדת אקולוגי
אז החבר'ה הללו ועוד מוכשרים אחרים מספרים, שלרוב הם רכשו את מיומנויות האפייה, הנגרות, התפירה,
מלאכות היד השונות – כאשר סייעו לאבא, אמא או סבתא בדברים הרגילים של היומיום ובפרויקטים לימי החג.
עד לא מזמן היצירה עם ילדים נעשתה לרוב כדרך אגב, תוך כדי העשייה של החיים.
נשים היו תופרות לבד את בגדיהן,את הווילונות לבית, סורגות כיסויי מיטה, רוקמות על מצעים, על ממחטות,
אופות לחם ועוגות, חובצות גבינה. הגברים היו מסיידים את הבית, שותלים, מנגרים ובונים…
והילדים? פשוט היו שם. ככה הם למדו, עזרו והפכו לבעלי מיומנות בעצמם.
אבל היום, מעטות הן האימהות שעל שולחנן ניצבת בהיכון מכונת תפירה, ואין כמעט סבתות
שמסתובבות עם זוג מסרגות וסוודר בהתהוות.
קצת חבל כי במלאכות הללו יש משהו מרגיע והחזרתיות והעבודה השחורה והמונוטונית,
מאפשרת מנוחה מסוימת, המרגיעה גם את הילדים וגם את המבוגרים.
אז כן. כדי להרגיע את כולנו וכדי ליהנות מזמן איכות משותף בא לי עכשיו
להמשיך, לחפש, וגם להמציא רעיונות ליצירה עם ילדים.
מצידי, בסוף היום – מותר אם רוצים, לזרוק הכל לפח. כמו שעשינו עם הנחש מהקרטון ביצים…
אשמח לשמוע, ללמוד איזה רעיונות יש לך בנושא?
או מה אהבת שיצרו איתך בילדות? :–)
דורין
המדהימים
מקסים, וכל כך נכון!!
תודה לך על הפוסטים המר בימים!
שמחה לשמוע :)
רעיונות נהדרים, גוזרת שומרת:)
מדהים ומעניין! יצירה אכן מרגיעה וכייפית, יש בה הרבה מהתלעות הרוח והאסתטיקה והיא הרבה פעמים הצילה אותי בימים חמים וחופשים
תודה :-)
מדהים :) תמסרו ד"ש!
מקסים וכל כך נכון.
:) תודה
מאמר מאוד יפה :) במיוחד אהבתי את המשפט הזה: "תכתבי על יצירה עם ילדים" אמרו לי. ;)