פעם היה לי ממש כיף להלביש את התינוקות שלי. זה היה חופשי ופשוט כמו להלביש את הברבי ההיא שגזרתי לה את השיער….
למרות שהלבשת התינוקות התרחשה מלא פעמים ביום בגלל פליטות, אוכל שנמרח וחיתול שדלף… זה לא היה קשה בכלל. אף אחת
לא התנגדה לי!
קצת אחרי גיל 3 הגדולה שלנו התחילה לפתח מודעות לאופנה והחלו סירובים ודרישות פריטים סופר מגניבים שירשנו או רכשתי- פשוט נשארו בתרדמת עד שהתאומות זכו בהם או אף אחת, מאחר והתאומות הושפעו מהגדולה וגם הן התחילו להיות פשניסטיות סביב גיל שנתיים!
בבקרים, לפני שהיינו יוצאים לגן, מגירות הבגדים היו מתרוקנות ותכולתן נמדדה ונבדקה ממושכות, עד שכל ג'וקה הייתה מרוצה מהדמות שלה.
לקח לי זמן להבין שעבורן זה לא רק ענין של בגדים יפים- אלא תחפושת ודמות שנכנסים אליה (כנראה שגם אנחנו "הגדולים" עושים את זה… רק שהספקנו לשכוח שככה זה עובד). וכך וכל בוקר הן בוראות לעצמן דמות ומשחקות ו…הבעל המאופק ואנוכי מורטים שיער ראשנו וממלמלים בתחינה "הצילו".
ומה התגלה? כמו בכל מלחמה, השיטה הטובה מכולן היא כמובן להשתמש בכוח של היריב!
"מה את רוצה ללבוש עכשיו, שוב את השמלה הפוקסיה המסתובבת?? בטוחה? לא נמאס? אוקי… " (רררר……נתקענו חזק בדמות
הנסיכה הוורודה! שיט…)
נשבעת שזה רחוק מלהיות הטעם שלי, על סף הפדיחה ללכת ככה ברחוב… אבל מצד שני: שמלות ורודות, ארוכות, מסתובבות = שקט נפשי ובוקר רגוע הללויה!
מכיוון שלא יכולתי כל יום לכבס את השמלות האלה וליבש אותן, הבנות נאלצו להתפשר על עוד בגדים ועוד צבעים מלבד ורוד
ופוקסיה. אבל אלה היו בקרים מתישים…
לכן רציתי לקנות עוד שמלות מסתובבות שיתנו מנוח לנפש, אבל לא מצאתי במחיר סביר בגדים שסיפקו את הפרחות הוורודות האלה. הדרישות היו קפדניות לאין שיעור כי החצאית/שמלה צריכה להיות גם מסתובבת וגם ארוככככככה. אף מותג קיים לא עמד בקריטריונים הקשוחים של אופנת מאה שערים באורך רצפתי ולכן החלטתי ללכת בכיוון של DIY.
גייסתי את חברתי הנמלה ואת מכונת התפירה שלה לפרויקט, כי אני לא תופרת. הבאתי לה בדים מנחלת בנימין (לא ורודים ) – חצי מהבדים נפסלו על ידה ויצאתי לחפש ולחטט שוב ושוב… לבסוף היא מצאה גזרת פעמון של מסתובבת עם גומי במותניים ביוטיוב ויצאנו לדרך. לקח זמן ופרוצדורה אבל לבסוף הכל נתפר כולל סיומת של אוברלוק שעשה לי החייט ותיקון מותן ע"י סבתא… ואחרי
תיזוזים לא מעטים תמה ההפקה הגרנדיוזית והיו בידינו לא פחות משש חצאיות שונות ומסתובבות, שתיים לכל ילדה, שמחה וצהלה
כעת רק נותר היה לילדות להרוויח את המתנה, חצאית חצאית, לפי משחק הנקודות. למרות שנורא רציתי כבר לתת להן את זה, נאלצתי להתאפק ולאפשר להן לתת תמורה ולעזור.
נראה לי שהיה שווה להתאפק…
אז תנסו בבית, ואם אתן כמוני חסרות ידע בתפירה- לא נורא, כי בטוח יש פתרון נגיש אי שם מתחת לאף…
לחיי שיגרת בוקר רגועה והרבה סיבובים עליזים,
דורין
בלוג אומנות | לצאת מהשגרה | בלוג לייף סטייל
[/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]
איזה סיפור מתוק. הזדהיתי עם הגמדות :) היו לי גם דיעות מאד ברורות של מה אני רוצה ללבוש ומה לא כשהייתי בגיל ההוא. בעיקר נעליים. נעל שהיא לא אדומה ולא מבריקה לא באה בחשבון.
התמונה האחרונה של נעמונת הורסת!!!
אפשר לינק לגיזרה ביוטיוב? אני אנסה להפעיל את אמא שלי…
את גאון!
אני קונה המון בסופעונה לשנה הבאה..
שלום ליאתושקה,
נעמונת היא באמת הורסת אבל נראה לי שאת דווקא התכוונת לתמונה עם אביגיל :))
לגבי גיזרה- יש מלא סרטי הדרכה ביוטיוב. אם אמא שלך מבינה משהו בנושא אז היא תבין מה הם רוצים ממנה, בניגוד אלי שבהיתי במבט חלול בהדגמות בלי להתבהר.
אגב, חשוב גם שהבד יהיה מתאים. אנחנו השתמשנו בבדים שדומים למשי, זה נופל יפה על הגוף ונורא נעים, מתכבס ומתיבש בשניות ולא צריך גיהוץ :)
איזה פוסט מקסיייים!! תמונות יפיפיות, היה תענוג לקרא-תודה!!!