מזל שיש ימי הולדת בעולמינו. זה תירוץ מעולה, בכל גיל, לפרגן לעצמינו משהו נכסף שקשה להשיג, כי בשל קדושת "היומולדת" הסובבים משתפים פעולה ומאפשרים לזה לקרות. כך יצא שממש לפני ראש-השנה, בזכות יומולדתו של הבנזוג הצלחנו להימלט מההורות ומחיינו בכלל, ליממה וחצי... (יששש!!!!). אמא שלי הסכימה לעזור ולישון עם הכנופיה ללילה אחד, ואנו היינו לפתע, ככה סתם בני זוג...
הי, נעלמתי לכמה שבועות. נקברתי תחת אוגוסט קשה, בעוד רוב ספטמבר נדרש היה כדי להתאושש. אז זהו עם התלאות! אני חוזרת לכתוב, והתחלה חדשה מתחילה אצלי כבר הרבה שנים עם הברכה המשפחתית :) לחיי השנה החדשה! והנה הברכה עבורך:
שדות תעופה סגורים עקב מלחמה, חורים בתקציב עקב השיגרה, פחד מטיסות, אין עם מי להשאיר את הילדים, וכל הסיבות האחרות שיכולות להשאיר אתכם עוד קיץ בארץ המובטחת, מבלי היכולת לצאת ממנה... יש פתרון שאולי יצחיק אתכם, זה קצת טיפשי ואני אוהבת את זה: מסביב לעולם בשמונים שניות...
מטעמי תקציב אנחנו נכניס את שלושת הבנות שלנו בשנה הבאה לגני עירייה, כך שאלו הימים האחרונים שלנו בגנים פרטיים אנתרופוסופיים. שלוש שנים עשינו עם הגדולה את הדרך לגן בכרם התימנים, השקעה של כעשרים-שלושים דק' הליכה פעמיים ביום...
בחודשיים האחרונים, כשבחוץ הטמפרטורות נעות סביב ה- 30 מעלות, אזיי עוברי האורח של מרכז העיר ת"א עשויים היו להיתקל בדוב הפנדה התל-אביבי...לרוב אותם אנשים מתקשים להישאר שווי-נפש לסבל שדוב זה בוודאי חם עם הפרווה הסמיכה שלראשו, בשל חום ולחות כה עזים...
הלכתי הביתה דרך דיזינגוף כשעיניי נמשכו לכרזה בוויטרינה של מרכז הבאוהאוס. נכנסתי והוצגה שם תערוכת צילומי ת"א אז והיום. תמונה של פעם מול צילום עדכני של אותו מקום בדיוק. זה כמובן זורק אותך מיידית להרהורים על זמניות, נצחיות ועד כמה החיים דינאמיים ומשתנים...
פעם היה לי ממש כיף להלביש את התינוקות שלי. זה היה חופשי ופשוט כמו להלביש את הברבי ההיא שגזרתי לה את השיער... למרות שהלבשת התינוקות התרחשה מלא פעמים ביום בגלל פליטות, אוכל שנמרח וחיתול שדלף... זה לא היה קשה בכלל. אף אחת לא התנגדה לי!
"אמא! אני רוצה שתקנו לי נעליים ירוקות כמו של טינקרבל" אמרה מספר אחת... "אני מבקשת ממך את זה כבר המון זמן!" ללא שהייה קפצו התאומות ודרשו בתוקף גם לקבל נעלי בובה שחורות כמו של שלגייה וורודות כמו של בת הים הקטנה... עם מינוס בבנק, תשלום שוטף לשלושה גנים פרטיים והחיים בכלל- די קשה לעמוד בקצב האינטנסיבי של "אני רוצה שתקנו לי... " וחוצמזה, ממש לא בא לי!
ראשית דבר, תודות לכל מי שאיחל לנו ש(י)נה טובה בשנה שעברה… זה באמת עבד! אחרי כל כך הרבה איחולי שינה (פלוס יועצת שינה ששכרנו :-) חל שיפור משמעותי במצבנו ובמקום 7-10 פעמים בלילה אנחנו קמים רק פעם- פעמיים. הידד!!! אז אם הברכות עובדות- בואו נמשיך :-)
16 לספטמבר 2012
לקראת השנה החדשה החלטנו לאחל לכם ולנו
שינה טובה
נכון. נחוץ עד מאד שתהיה פרנסה טובה ובריאות… הכל חיוני וחשוב!
אבל… השנה אנו מאחלים לעצמינו ולכווולם קודם כל לישון.
אישית, אנחנו אפילו מסכימים לישון הפוכים על עץ כמו עטלפים!
גם לישון כמו החתולים שלנו שחוטפים תנומה על השיש, בקופסאות, במגירה, בארון, בסל כביסה… […]
