“אמא בת כמה אני עכשיו?”
“בערך עוד שבועיים תהיי בת שש” עניתי בפיזור דעת.
“לא שאלתי בת כמה אני אהיה אחר כך… רציתי לדעת בת כמה אני ע-כ-ש-י-ו!?” אמרה בקוצר רוח.
“סליחה. את בת חמש שנים ואחד עשר חודשים ושניים עשר יום ושבע עשרה שעות”.

יום הולדת 6

מבט של סיפוק עלה על פניה. הנה זכתה בתשובה מכבדת ההולמת את חשיבות השאלה.

יום הולדת 6

הרי ליומולדת 6 מחכים ועורגים כבר עם סיום המסיבה של יומולדת 5.
(הלא כן?)

יום הולדת 6

ובסוף זה מגיע…

אי שם בין חגי תשרי חגגנו “בקטנה” לגדולה, עם עוגה ורודה בפורום מצומצם
כי המסיבה האמיתית תוכננה להתרחש אחרי החגים, עם שתי חברותיה הטובות לכיתה:
שרה אחת אשר נולדה כשבוע לפניה ושרה השנייה כשבוע אחריה…

קראנו לזה “יומולדת משולש” ולקראת המסיבה הזו, עבדנו וטרחנו שלוש האימהות, שלוש הילדות
וכל האחים והאחיות במשך ימים ארוכים של חופש סוכות.

אפינו וציירנו כחלק מהאג’נדה החינוכית שלנו, ופצחנו במספר פרויקטים קצרים עבור המסיבה.

הפילוסופיה:

כמה שיותר להכין לבד וליצור במו ידינו. כמה שפחות מיד אין צ’יינה…
אפילו מצאתי בגוגל סימוכין התומך בטיעון זה שעדיף לטרוח באלה הידיים – מאשר לקנות:

“האושר היחיד ניתן לנו במפעלי היצירה”
פרידריך ניטשה

יפה! ומכיוון שגם אתם לבטח רוצים את האושר היחיד אזיי בהמלצת הפילוסוף הנכבד,
תיעדתי למענכם שלושה מתוך מפעלי היצירה שלנו ליום ההולדת הזה.
אפשר לבצע הכל עם הילדים או עבורם, ולהיות מאושרים תוך כדי…
יאללה מתחילים!

כשבועיים לפני, באחד הלילות התכנסנו שלוש האימהות בביתי כדי להכין “ילדה על שיפוד”
שזו מסורת שהמצאתי, וחברותי המתוקות נהנו לאמץ!

כל אמא נתבקשה להתייצב עם תמונה של כלת השמחה הפרטית שלה, והכנו כל אם לבתה, דיוקן לקישוט העוגה.

יום הולדת 6

את הצילום של הילדה גוזרים, מקשטים בניירות צבעוניים, מדבקות, נצנצים, פונפונים, וושי-טייפ ומה לא…
ואז מחברים זאת לשיפוד. זו פעילות יצירתית חמודה במיוחד, ומשהו אינטימי בין אמא לבת :–)

יום הולדת 6

את הילדה על השיפוד אני אוהבת להחביא בתור הפתעה וסוד, עד להצגת העוגה במסיבה עצמה…

יום הולדת 6

פרויקט העוגיות המצוירות:

יום הולדת 6

אני עושה זאת כבר כמה שנים.

מכינים המון, המון עוגיות חמאה משובחות בצורת הספרה של היומולדת אותו חוגגים,
פלוס סתם עוגיות עם צורות יפות, ומקשטים בעזרת הילדים
עם צבעי מאכל מדוללים ( צבעים בסגנון “אבקת הקסם”)

יום הולדת 6

העוגיות נטרפות בכל מסיבה, ולא משנה כמה הרבה מכינים :–)

יום הולדת 6

פרויקט שקיות הפתעה:

שברנו את הראש באשר לאיזה שי לתת למזכרת? בלי מיליון ממתקים,
לתת משהו שיש בו עשייה נחמדה ושגם לא יהיה יקר מדי כשמכפילים זאת ב-50 ילדים…

לבסוף בחרנו להכין קיט ליצירה בבית של:
צפרדע פלסטלינה.

יום הולדת 6

בשקיק ארזנו כמות מתאימה של פלסטלינה מכל צבע לשם ייצור הצפרדע,
הוספנו דף A4 מגולגל עם הוראות עבודה (ההסבר מתוך הספר “לעצב פלסטלינה”)
וכמובן שאי אפשר בלי ממתק אחד…

יום הולדת 6

הכוונה המקורית היתה שהילדות יארזו ויכינו אתנו את כל חבילות השי,
אך רצה הגורל שלפתע יצוצו להן עניינים בהולים, ממש דחופים, בממלכה ופשוט לא התחשק להן…

יום הולדת 6

אז כמובן שאין כפייה, להיפך.
ניצלנו את זה שהן עסוקות ופצחנו בפס ייצור זריז של אמא אחת חותכת פלסטלינות,
אחת צובעת הוראות הכנה לצפרדע, אחרת מגלגלת וקושרת… וכו’.

יום הולדת 6

(זה היה ממש כיף, אבל כשעושים כחמישים ערכות- קחו בחשבון ותפנו לעצמכם כשלוש שעות עבודה)

אחרי שבועיים של הכנות נוספות, של עבודת צוות וגיבוש כללי – הגיע הרגע לחגוג.
סוף סוף אפשר ללבוש שמלה חדשה, לענוד זר מפואר לראש (קשתות פרחים שנקנו ב H&M )

יום הולדת 6

ולצאת לסיבוב דאווין בעיר בחברת נעם הג’אגלר הקרקסי שלנו :–)

יום הולדת 6

יצאנו בחבורה של שלוש נסיכות יפהפיות, שלוש אימהות נרגשות וליצן חצר אחד על קביים-

יום הולדת 6

לטיול קצרצר ושמח ברחובות תל-אביב,

יום הולדת 6

כדי להוביל את ילדי א’1 מהצהרון אל חצר היומולדת…

יום הולדת 6

המסיבה התקיימה בחצר הבניין של אחת הנסיכות החוגגות…
(חצר של מעונות עובדים מטופחת ומרווחת זה לא ענין של מה בכך בבטונאדה התל-אביבית)

יום הולדת 6

ובאמת היה יפה ומוצלח, וטעים ונעים… וכולם נהנו מהמופע ומהמשחקי קרקס…

יום הולדת 6

ולא ירד גשם למרות התחזית…

יום הולדת 6

והילדים ציפו בהתרגשות לטעום מהעוגות המגונדרות…

יום הולדת 6

והכל היה נהדר…

יום הולדת 6

והילדות שלנו היו מאושרות ונהנו לחגוג בחברותא וכל זה…
…וזהו לעכשיו. תם ונשלם. ששש…ששש… קצת שקט.
יש כעת שנה שלמה לגדול בשקט.

בטוחה אני שתוך זמן קצר יתחילו השאלות המוכרות מחדש:
“אמא, בת כמה אני היום?… עוד כמה זמן בדיוק אהיה בת שבע? …
ובאיזה יום שרה תהיה בת שבע…?”…

ואני אומר לה “בתי הקטנה, אל לך להתרפק על העבר או לערוג אל העתיד…
האושר היחיד ניתן לנו במפעלי היצירה. והיצירה היא כאן ועכשיו!

אז קדימה, לעבודה! “

(פסססטט.. תודה ניטשה! )

באהבה,

:–)) דורין ((–:

Comments

comments